בהר"י מזהירים: שביתת עובדי המעבדה תגרום לביטול כל הניתוחים האלקטיביים

שביתת עובדי המעבדות הרפואיות נכנסה הבוקר (ג') ליומה השלישי מבלי שחלה תזוזה לקראת סיומה. בכירי הרופאים ומנהלי מחלקות ובתי חולים התריעו כי עיצומי עובדי המעבדות רק ממחישים עד כמה מערכת הבריאות מידרדרת.

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות והמיקרוביולוגים, אסתר אדמון, תיארה את מה שהתרחש אתמול בעקבות הסכמתה לשוב למו"מ עם האוצר לאחר פנייה אישית שקיבלה בנושא הזה ממנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי. "הביאו אותנו לפגישה באוצר בירושלים. ישבנו אולי חצי שעה עם אנשי הממונה על השכר רק כדי לשמוע שאין חדש ולא היתה חשיבה מצידם – כלום, ואז התפזרנו".

יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, קרא היום (ג') במכתב לשרי האוצר והבריאות: "אם לא יימצא פתרון שיסיים את שביתת עובדי המעבדות ב-24 השעות הקרובות, נאלץ לבטל באופן גורף את הניתוחים המתוכננים ולבצע רק ניתוחים דחופים ומצילי חיים – זאת על כל המשתמע".

במכתב ששלח לשרים כ"ץ ואדלשטיין, סיפר פרופ' חגי כי ביממה האחרונה הוא מקבל פניות רבות ממנהלי מחלקות ובתי חולים שמתריעים מפני השלכות השביתה של עובדי המעבדות, שתיכנס מחר ליומה הרביעי. "במצב שנוצר, המנהלים הבכירים אינם יכולים לקחת אחריות על הטיפול בחולים, לאור העובדה שלא ניתן לבצע בדיקות מעבדה חיוניות לאבחון ולטיפול בחולים", הוא כתב.

פרופ' חגי קרא לשרים להתערב אישית בסכסוך העבודה ולהנחות את הדרגים המקצועיים לנהל מו"מ מרתוני עם נציגי השובתים, על מנת להגיע במהרה לפתרון מוסכם שיימנע נזק נוסף לחולים ולמערכת הבריאות כולה.

"בנימה אישית", כתב פרופ' חגי על עובדי המעבדות, "מדובר באנשים שעושים לילות כימים ודאי בתקופה זו ומהווים חלק בלתי נפרד מהחוד של לוחמי הקורונה. הם מועסקים בתנאים של עומס בלתי רגיל ובהקרבה גדולה, כל זאת תוך השתכרות שאינה הולמת את השעות, הכישורים וההשכלה. אין לי ספק שתתרשמו כך בעצמכם כשתכנסו לעובי הקורה".

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, התריע הבוקר כי "שביתת עובדי המעבדות ביומה השלישי מסכנת את החולים המאושפזים במחלקות הפנימיות ופוגעת בשגרת הרפואה בכלל רחבי בתי החולים. במחלקות הפנימיות יש קושי רב ביותר לטפל בחולים בהיעדר בדיקות מעבדה, וקושי גדול לא פחות לשחרר חולים מאשפוז.
המשמעות היא פגיעה בטיפול הרפואי השוטף וגם הגדלת העומסים במחלקות. "מצד אחד", אמר אליס, "המצוקה גדולה, ומצד שני, אנחנו רואים שאין פתרון מהיר ורציני על הפרק".

פרופ' אליס ביקש להביע סולידריות עם עובדי המעבדות, "שנאלצים לשבות ונחשבים לשותפים משמעותיים של הרפואה הפנימית" וקרא לממשלה "לפתור עוד היום את המשבר הקשה הזה, בטרם יוגדר האירוע כאסון בריאותי לאומי".

אתמול גם הפיץ משרד האוצר לתקשורת את נתוני השכר החודשי הממוצע של עובדים במקצועות הבריאות ובהם נאמר כי שכר ממוצע של עובד מעבדה, נכון ל-2018, היה 16.2 אלף שקל לעומת 33.8 אלף של רופאים לא מתמחים, 18.1 אלף של האחים והאחיות, 16.8 אלף של מהנדסים במערכת הבריאות, 16.5 של עובדי מנהל ומשק, 15.3 אלף של רנטגנאים, 10 אלפים של רופאים-מתמחים ו-6,000 שקלים של מרפאים בעיסוק.

עוד הצביע המסמך שהועבר מהאוצר לתקשורת, כי יש בתחום הזה פערי שכר של עד פי ארבעה בין "העשירון העליון לעשירון התחתון", כך שחלק מהעובדים משתכרים כ-35 אלף שקל בחודש בעוד שחלק אחר כ-8,700 שקל בלבד. השכר החציוני של עובדי המעבדות עומד על 16,670 שקל, לפי אגף הממונה על השכר באוצר.

נתונים אלה אינם כוללים בונוסים עליהם הוחלט להעניק לעובדים שעוסקים בפיענוח בדיקות קורונה. אלא שחלק ניכר מהבדיקות הללו מועברות עתה לביצוע במעבדות פרטיות.

הסתדרות עובדי המעבדות טוענת שהנתונים מטעים וכי סכומי הברוטו מבטאים שעות עבודה רבות, הרבה יותר מהיקף משרה אחת: "כדי להגיע לשכר ברוטו שמציג האוצר, צריך להיות מנהל מעבדה עם תואר שלישי, 30 שנות ותק והיקף משרה של לפחות משרה וחצי ואפילו שתיים".